יום שלישי, 28 באוגוסט 2018

בית המשפט הפחית את שכרו של הבורר


בית המשפט הפחית את שכרו של הבורר
בית המשפט הפחית את שכרו של הבורר עו"ד זכי כמאל לאחר שהצדדים הגישו תביעה להפחתת פסק בורר.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


החלטת בית משפט בעניין שכרו של בורר – האם ניתן לערער עליה ברשות או בזכות? זו השאלה שהתעוררה בבקשות שבפני.

המערער שימש כבורר בהליכים שהתנהלו בין המשיבים. עם תום הליך הבוררות שילמו המשיבים למערער שכר טרחה בסך של 345,000 ש"ח בתוספת מע"מ. לאחר מכן, הגישו המשיבים 2-1 לבית המשפט המחוזי בקשה לפי סעיף 32 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן:חוק הבוררות) להפחתת שכר הבורר, אליה הצטרפו מאוחר יותר גם המשיבים 5-3. בפסק דינו מיום 15.3.2018 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה והורה למערער להשיב סך של 37,200 ש"ח בתוספת מע"מ הן למשיבים 2-1 והן למשיבים 5-3.

הערעור שבו בית המשפט העליון נדרש להכריע, נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והוגש ביום 15.4.2018. בית המשפט העליון הכריע בשתי בקשות מטעם המשיבים 2-1 והמשיבים 5-4 לסילוק הערעור על הסף. לטענתם, יש לדחות את הערעור על הסף שכן בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק הבוררות פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור ברשות בלבד. 

המערער, מצדו, טוען כי סעיף 38 לחוק הבוררות נסב רק על "החלטות" של בית משפט בענייני בוררות ולא על "פסקי דין". לטענתו, משעה שבית המשפט המחוזי סיווג את החלטתו כפסק דין, פתוחה בפניו הדרך להגשת ערעור. לחילופין, מבקש המערער כי תינתן לו הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. המערער טוען כי יש צדק במתן הארכת מועד זו בהתחשב בכך שהוא הסתמך על אופן סיווג ההחלטה על-ידי בית המשפט המחוזי, ושהערעור הוגש בתוך המועדים להגשת בקשת רשות ערעור.  

סיווג ההליך – פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין שכרו של המערער ניתן מכוח סעיף 32 לחוק הבוררות, המקנה לבית המשפט סמכות להפחתת שכר בורר בתנאים המפורטים בו. סעיף 38 לחוק הבוררות קובע כי "החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור ברשות...". בית משפט זה נקט פרשנות מרחיבה בכל הנוגע לפרשנות של סעיף 38 לחוק הבוררות. בין השאר, וזה הרלוונטי לענייננו, נקבע כי הוראות סעיף 38 חלות הן על החלטה המכריעה באופן סופי בתובענה (היינו פסק דין) והן על החלטה אחרת (ראו: רע"א 2901/10 ווטאירפול הנדסה בע"מ נ'General Electric Company, פסקה 5 (7.6.2010)). בית המשפט הבהיר כי יש בכך משום סטייה מכללי הערעור הרגילים במשפט האזרחי, המבחינים בין פסק דין לבין "החלטה אחרת", אולם הבחנה זו נדרשת לצורך המגמה לחזק את מוסד הבוררות תוך הגבלת התערבותו של בית המשפט למינימום הנדרש (ראו: בש"א 7457/10 ש.י. מובילי מרחבים בע"מ נ' משואות יצחק - מושב שיתופי להתיישבות, פסקה 3 (1.11.2010)).

אם כן, המסקנה הנובעת מהאמור לעיל היא שדרך ההשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. המערער, כאמור, לא פעל כך. כעת נותר לבחון האם יש להיעתר לבקשתו להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

עו"ד נועם קוריס ושות'

בנוגע להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור –בית המשפט העליון החליט להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

בענייננו, ישנם שיקולים כבדי משקל שלא להיעתר לבקשה. כידוע, במקרים שבהם טוען המבקש לטעות שהובילה לאיחור בהגשת הליך, עליו להוכיח כי מדובר בטעות שאדם סביר היה יכול להיקלע אליה במישור האובייקטיבי (פרשנות החוק) או במישור הסובייקטיבי (מאמץ כנה למניעת הטעות) (ראו: בש"ם 6229/11 דון-יחיא נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה, פסקה 8 (10.10.2012)). בענייננו, קשה לומר שטעותו של המערער בפרשנות החוק היא "סבירה". בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז ניתן פסק-הדין המנחה בע"א 4886/11 גרוס נ' קידר, פ"ד נז(5) 933 (2003), ניתנו על-ידי בית משפט זה החלטות רבות בנושא פרשנותה של הוראת סעיף 38 לחוק הבוררות, ועל כן אין עוד ספק כי ההלכה בעניין תחולתו הרחבה של הוראת סעיף 38 הנ"ל היא בגדר דין מושרש וידוע, שבעלי הדין צריכים להנחות את עצמם לפיו (ראו למשל: ע"א 7739/11 קרמיטל אי.אל בע"מ נ' וילאר נכסים (1985) בע"מ (15.4.2012)). קל וחומר במקרה דנן, מצופה היה מהמערער – עורך דין המשמש כבורר – לוודא את המצב המשפטי טרם נקיטה בהליך ערעורי. מכל מקום, גם אם היה למערער ספק, הרי שראוי שהיה מגיש בקשת רשות ערעור ובצידה בקשה כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות המסורה לו בתקנות 410 או 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לכך מתווספים גם סיכוייו הלכאוריים הנמוכים של ההליך, נוכח ההלכה לפיה רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט בענייני בוררות אינה ניתנת אלא במקרים חריגים בלבד (ראו, למשל: רע"א 7731/16 גור נ' ברעם (18.16.2016)).

יחד עם זאת, נתתי משקל לעובדה שהערעור הוגש בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור, באופן שלא פגע באינטרס ההסתמכות של המשיבים (ראו והשוו: ע"א 1190/10 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' גוב גיא בע"מ (15.6.2010)), ומשום כך אני סבורה כי האיזון בין מכלול השיקולים מביא לתוצאה לפיה יש להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, תוך חיוב המערער בהוצאות המשיבים.

אשר על כן, בית המשפט העליון הורה על מחיקתו של הערעור שהגיש הבורר. המערער יהיה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא עד ליום 2.9.2018, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים 2-1 בסך של 4,000 ש"ח והוצאות המשיבים 5-3 בסך של 4,000 ש"ח, ותוך הצגת אישור לבית המשפט על תשלום ההוצאות. יובהר כי תשלום ההוצאות יהווה תנאי להגשת בקשת רשות ערעור מטעם המערער.

ככל שתוגש בקשת רשות ערעור, בית המשפט העליון קבע שאת דבר ההחלטה על מחיקת הערעור יצויין בפתחה ותצורף לה כנספח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום רביעי, 24 בינואר 2018

עו"ד נועם קוריס: בית המשפט העליון חייב בחמשת אלפים ₪ הוצאות משפט בגין אי המצאה כדין

עו"ד נועם קוריס: בית המשפט העליון חייב בחמשת אלפים ₪ הוצאות משפט בגין אי המצאה כדין
המערערים נדרשו להגיש תגובתם לבקשה שהגישו המשיבים למחיקת הערעור על הסף. הרקע להגשת הבקשה פורט בהחלטה מיום 14.8.2017, ובה נקבע כי על המערערים להתייחס בין היתר לטענת המשיבים בדבר אי המצאת כתבי בי-דין, אי קיום החלטות שיפוטיות, ולשאלת חיובם בהוצאות בגין התנהלותם הדיונית
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

           המערערים, באמצעות הגב' מירה חלה, הגישו שתי תגובות מטעמם. באחת נטען כי הודעת הערעור הומצאה למשיבים; ובשניה ציינו כי הגישו בקשה למתן צו קיום צוואה ובשל התנגדות שהגיש צד שלישי לא ניתן הוא בשלב זה. כן נטען כי המשיבים מטעים בטענותיהם שכן כתב התביעה (נראה כי הכוונה להודעת הערעור) הומצא למשיבים, והתבקש לקדם את שמיעת הערעור
           המדובר בתגובות חסרות ביותר, אשר נעדרת בהן התייחסות לנדרש בהחלטת בית המשפט העליון הנזכרת
           ראשית אין בתגובה כל התייחסות לאי קיום החלטות שיפוטיות על ידי המערערים (כמתואר בהחלטה מיום 14.8.2017)
           שנית, הטענה בדבר המצאת הודעת הערעור אינה מספקת, שכן טענת המשיבים היא כי המערערים לא המציאו לידיהם את מלוא הבקשות והתגובות שהגישו בערעור זה, ולכך אין כל התייחסות בתגובות. ואם לא די בכך, בבקשה נוספת שהגישו המשיבים טוענים הם כי גם התגובות לבקשת המחיקה לא הומצאו לידיהם, וכי את שתיהן נאלצו הם לצלם עצמאית מתיק בית המשפט
           שלישית, את הבקשה לקדם את ההליך לא ניתן לקבל כל עוד חלופי המערערים אינם מוסדרים במלואם. עוד יצוין כי הנטען לעניין הליך הבקשה למתן צו קיום צוואה נטען ללא פירוט וללא אסמכתאות, ואילו המשיבים ציינו כי בירור שערכו העלה כי ההתנגדות לקיום הצוואה הוגשה על ידי עורכת הדין מרים זפט, הנאמנת לנכסיו של  מר יצחק חלה (החתום על התצהיר המצורף להודעת הערעור ועל כתבי טענות שהוגשו בהליך זה).
           הנה כי כן, התגובה שהוגשה אינה מספקת הסברים לנדרש ובוודאי שאין בה כדי להוביל לקידומו של ההליך. בנסיבות אלו ובהתחשב גם באמור בהחלטתי מיום 14.8.2017 ומהתנהלות המערערים העולה מהחומר האמור החליט בית המשפט העליון
            כי המערערים ימציאו עותק של כל כתבי בי-הדין שהגישו לבית המשפט במסגרת ההליך שבכותרת לידי המשיבים, ויגישו אסמכתא על ההמצאה עד ליום 16.11.2017
           וכן כי המערערים יגישו הודעה מפורטת, המגובה באסמכתאות, לעניין ההליך המתנהל בקשר עם הבקשה למתן צו קיום צוואה, אף זאת עד ליום 16.11.2017. כן מתבקשת התייחסותה-עדכונה של עורכת הדין מרים זפט לעניין זה, עד לאותו מועד
           בית המשפט העליון קבע עוד, כי הגב' מירה חלה, אשר לטענת המערערים היא היורשת הבלעדית והיא החתומה על שתי התגובות שהוגשו בהמשך להחלטה מיום 14.8.2017, תישא בהוצאות המשיבים, אשר הגישו מספר בקשות בשל התנהלותם הדיונית המוקשית של המערערים, בסך של 5,000 ש"ח
  
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.


יום רביעי, 20 בדצמבר 2017

עו"ד נועם קוריס: 2000 מקרים דומים בפני שופטים שונים, האם הפסיקות יהיו זהות ?

עו"ד נועם קוריס: 2000 מקרים דומים בפני שופטים שונים, האם הפסיקות יהיו זהות ?

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי עוסקת באיחוד תובענות דומות המתנהלות בפני בתי משפט שונים.
לאחרונה בית המשפט העליון עשה שימוש באותה תקנה 7 ואיחד כ 2,000 הליכים שונים.

החלטת בית המשפט העליון מדברת על כ 2,000 תיקי בית משפט שונים נפתחו על ידי כ- 2,000 יוצאי עיראק לאחר שעררים שהגישו כנפגעי ה"פרהוד" נדחו, בנוגע להחלטת הרשות לזכויות ניצולי שואה לדחות את תביעותיהם להכרה בזכאותם לקבלת תגמולים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים.

אחד מבאי כוח המשיבים שהתנגד לאיחוד הדיון טען שפסקי הדין שניתנו על ידי ועדות הערר עוסקים אמנם בשאלה אחת והגיעו לתוצאה זהה, אולם הם נשענים על מערכת ראיות שונה והמסקנות ההיסטוריות המובאות בהם שונות לחלוטין. עוד הוא טען, כי בבקשה לאיחוד הדיון מנסה הרשות לדחות את שמיעת הערעורים, וציין כי המשיבים כולם קשישים הממתינים להחלטה בעניינם שנים ארוכות. בא כוח המשיבים הוסיף וטוען כי קיום הדיון בחיפה יפגע בנגישותם לבית המשפט של מי מהמשיבים שהגיש ערר בבאר-שבע ויקשה עליהם להגיע לדיונים בעניינם.
 בית המשפט העליון החליט, כי איחוד הדיון בערעורים שלפניו יהיה נכון לאור זהות העובדות והעילות העומדות בבסיס הערעורים, ובשים לב לשלבים המוקדמים בהם נמצאים ההליכים.
בית המשפט קיבל את גם טענת הרשות לכך שאיחוד הדיון יביא לייעול הדיון, לחיסכון במשאבים וימנע סיכון למתן החלטות סותרות.

היות ועסיקנן בהליך ערעורי בשאלה עקרונית, נראה כי משקלו של השיקול בדבר מניעת הכרעות סותרות אף גדל. כמו כן, ככל שקיים שוני בראיות שהוצגו בפני ועדות הערר השונות, מן הראוי כי הכרעה בשאלה העקרונית תעשה כאשר התשתית הראייתית כולה פרושה בפני ערכאת הערעור. בנוסף, כטענת המבקשת, נוכח השאלה העקרונית העומדת בפני ערכאות הערעור, סביר להניח שהמשיבים עצמם לא ידרשו לבוא ולהעיד באופן פרטני בפני בית המשפט, כך שהפגיעה בהם כתוצאה מאיחוד הדיון אינה צפויה להיות משמעותית. מסיבה זו, אף לא נראה כי איחוד הדיון יביא לסרבולו או יעכב את התנהלותו. לכך יש להוסיף, שהבקשה הוגשה עוד בטרם החלו ההליכים להתברר לגופם בפני ערכאות הערעור. לאור כל אלו נקבע בית המשפט המחוזי בחיפה יפעל לקיום הדיון בכל המקרים יחדיו, בהקדם ועל מנת להקטין ככל האפשר את הפגיעה במשיבים, שעניינם נדון זה שנים רבות.
  
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.


יום חמישי, 13 ביולי 2017

עו"ד נועם קוריס כותב על פייסבוק, עמותת לתת תקווה ודונלד טראמפ

עו"ד נועם קוריס מודיע על מחילת חובות לניצולי שואה

עו"ד נועם קוריס – על מדונה ועל הסרת תוצאות מגוגל

עו"ד נועם קוריס - תודה לעמותת לתת תקווה

עו"ד נועם קוריס – על בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, פייק ניוז, שיימיניג, ועל טרור ברשת

עו"ד נועם קוריס - עובד בחברת החשמל הטריד מינית

  • עו"ד נועם קוריס
    1. עלינו באינטרנט:

      נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

      נ. קוריס ושות' - האיגוד הישראלי לשחמט