יום רביעי, 16 באוקטובר 2019

הראו הודעות ספאם וקבוצה אך הבקשה לייצוגית נדחתה גם בבית המשפט העליון

הראו הודעות ספאם וקבוצה אך הבקשה לייצוגית נדחתה גם בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון דחה בימים אלו ערעור שהוגש בע"א 2223/17 דהרי ואח' נ' מנקס אונליין טריידינג ואח', ערעור שהוגש על דחיית בקשת המערערים לנהל תביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בתיק תצ 027578-08-15 שניתן ביום 22.01.2017 על ידי כבוד השופטת א' נחליאלי-חיאט.


בדיון שנערך בפני ההרכב כבוד השופט י' עמיתכבוד השופטת ד' ברק-ארז וכבוד השופט א' שטיין נדחה הערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ואושררה התוצאה של דחיית הבקשה לניהול תביעה ייצוגית על ידי המערערים.

המערערים שיוצגו בדיון על ידי עו"ד ערן דיאמנט, העלו טענות אודות מידת הוכחת הקבוצה שנדרשה מהם לטענתם, המשיבים שיוצגו על ידי הח"מ (עו"ד נועם קוריס) טענו שאין בכך מספיק בכדי לשנות את תוצאת הדיון.

בית המשפט קיבל, שאף שהוכחו לכאורה משלוחי הודעות פרסומת שלא לפי חוק הספאם, ואף הוצגה קבוצה לכאורה, עדיין בהמלצת בית המשפט, חזרו בהם המערערים מערעורם והוא נדחה, כך שהתקבלו טענות המשיבים שקיימות סיבות רבות נוספות לדחיית בקשת ניהול תביעה ייצוגית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com   

יום רביעי, 31 ביולי 2019

כתב אישום המייחס ארבע עבירות של איומים נגד זוגתו לשעבר

בית המשפט העליון הכריע בבקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' הימן) בעמ"ת 53316-03-19 מיום 8.4.2019 בגדרה נדחה ערר שהגיש המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופטת נ' תבור) במ"ת 51307-01-19 מיום 7.3.2019.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com   

ביום 21.1.2019 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו ארבע עבירות של איומים נגד זוגתו לשעבר ובני משפחתה, ועמה בקשה לעוצרו עד לתום ההליכים. בדיון שהתקיים ביום 30.1.2019, עמד בית משפט השלום על כך שאין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר בדמות מסוכנות סטטוטורית, וציין כי המבקש עבר בדיקה פסיכיאטרית ונמצא כשיר לעמוד לדין וכי לחובתו הרשעות קודמות בעבירות מתחום האלימות והאיומים. כמו כן, הורה בית משפט השלום לשירות מבחן לערוך תסקיר בעניינו של המבקש שיבחן ראשית את מצבו של המבקש, ולאחר מכן את חלופת המעצר שהוצעה.

בתסקיר שנערך התרשם שירות המבחן כי קיים סיכון במצבו של המבקש להישנות מעורבות אלימה בתחום הזוגי וכן סיכון להפרת התנאים ולצריכת חומרים פסיכו-אקטיביים. כמו כן, בחן שירות המבחן חלופת מעצר בישיבה בבת ים בפיקוח רב הישיבה, אך התרשם כי הפיקוח אותו הציע הרב אינו הולם את הסיכון הנשקף מהמבקש. לפיכך, לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרורו של המבקש. לאחר קבלת התסקיר, התקיים ביום 20.2.2019 דיון בבית משפט השלום, אליו התייצב הרב, בסופו הורה בית משפט השלום לבחון את אפשרות מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני בישיבה בפיקוחם של הרב ושל בת זוגו הנוכחית של המבקש.
בתסקיר המשלים שנערך העריך שירות המבחן כי נוכח מצבו של המבקש נדרשת "חלופה סמכותית, אסרטיבית ומשמעותית, כדוגמת קהילה לתחלואה כפולה, אשר תכלול הרחקה גאוגרפית, בקרה רציפה אחר התנהלותו ובחירותיו, כמו גם מתן מענה טיפולי יעיל לצרכיו, כשהערכתנו כי המפקחים המוצעים יתקשו להירתם ולבסס מערך פיקוחי הולם ומותאם". משכך, העריך שירות המבחן כי גם מעצר בפיקוח אלקטרוני לא יפחית את הסיכון במצבו של המבקש, ולא יתן מענה לצרכיו.
לאחר קבלת התסקיר המשלים, ביום 7.3.2019, הורה בית משפט השלום על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים. בית המשפט דחה את בקשת המבקש לדחות את הדיון על מנת לאפשר לרב, שנעדר מהדיון בשל מחלה, להתייצב בפני בית המשפט בשנית, בקבעו כי לא מצא שהתרשמות נוספת מהרב תוכל לשנות את תמונת הסיכון הברורה העולה מתסקירי שירות המבחן. בית משפט השלום עמד על כך שהעבירות המיוחסות למבקש, כשלעצמן, עשויות לשאת חלופות מעצר, אלא שהסיכון אינו נבחן על פי העבירות לבדן, אלא על יסוד התמונה המוצגת במלואה. בנסיבות המקרה דנן, נקבע, התמונה העומדת בפני בית המשפט מלמדת על הסיכון הנשקף מהמבקש, עליו יש להוסיף פיקוח אנושי בלתי-אפקטיבי. משכך, מקום שהמתלוננת נמצאת בקרבת מקום ולאור החשש שתואר בתסקיר שירות המבחן, חלופת המעצר בישיבה אינה מתאימה להפחתת הסיכון.
ערר שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי לא נפלה טעות בהחלטתו של בית משפט השלום בציינו כי מאחר שנמצא כי מסוכנותו של המבקש היא ברף גבוה ביותר, בדין הורה בית משפט השלום על מעצרו גם מבלי לבחון את חלופת המעצר לגופה. בית המשפט המחוזי הוסיף כי לא נעלמה מעיניו העובדה כי מסוכנותו של המבקש, הנובעת ממצבו הנפשי, אינה בהכרח בשליטתו, אך אין בכך כדי להביא לקבלת הערר.
מכאן הבקשה בגדרה טוען המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי שקבע כי אין חלופת מעצר שתוכל לאיין את מסוכנותו של המבקש ולפיכך אין טעם לבחינת חלופת המעצר הקונקרטית. עוד טוען המבקש כי שגו הערכאות דלמטה שנמנעו מלהתרשם באופן בלתי אמצעי מהמפקחים המוצעים. לטענתו, החלטת בית המשפט המחוזי גורמת לפגיעה בלתי מידתית בזכויותיו.       
לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה, הוא קבע כי דינה להידחות. בקשת רשות לערור ניתנת רק במקרים חריגים בהם קיימת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או מקום בו קיימות נסיבות פרטניות המצדיקות זאת, כגון מניעת עוול קשה, פגיעה שאינה מידתית בזכויות הנאשם, או שגגה ברורה בהחלטת המעצר (בש"פ 4253/17 דבש נ' מדינת ישראל (18.6.2017); בש"פ 1811/18 ספי נ' מדינת ישראל (4.3.2018)). הבקשה שלפנינו ממוקדת בעניינו הפרטני של המבקש בלבד, ואינה מעלה כל נסיבות חריגות המצדיקות היעתרות לבקשה ב"גלגול שלישי". די בכך לדחיית הבקשה.
לגופם של דברים, כפי שעמדו הערכאות דלמטה, מצבו המורכב של המבקש מלמד על סיכון אותו לא תוכל לאיין חלופת המעצר שהוצעה. החלטה זו כוללת שני מרכיבים, האחד – מצבו של המבקש, המקים מידה לא מבוטלת של סיכון, והשני – העדר יכולתם של חלופת המעצר שהוצעה והמפקחים שהוצעו לאיין את הסיכון הנובע ממצבו של המבקש. בנסיבות העניין, לנוכח הקרבה של חלופת המעצר שהוצעה למקום מגוריה של המתלוננת ומכיוון שהחלופה עצמה איננה הרמטית מספיק ואינה נותנת מענה לצרכיו הטיפוליים של המבקש, לא היה בהתרשמות בלתי אמצעית מהמפקחים עצמם כדי לשנות מהחלטת המעצר. אשר על כן, ההחלטה על מעצרו של המבקש בדין יסודה והיא אינה מקימה כל עילה להתערבות. בשולי הדברים יוער, כי אין בכך כדי לסגור את הדלת באופן מוחלט על חלופות מעצר אחרות, ככל שתוצע חלופה שתתאים לצרכיו המיוחדים של המבקש ותאיין את הסיכון הנשקף ממנו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום רביעי, 20 בפברואר 2019

המדינה תפסה מטוסים ומסוקים ואין לה היכן לאחסנם


המדינה תפסה מטוסים ומסוקים ואין לה היכן לאחסנם
המדינה תפסה מטוסים ומסוקים של פלוני ששמו לא פורסם, לאור חשד לביצוע עבירות באמצעותם. לפי החלטת בית המשפט העליון המדינה לא תחזיר אותם לבעליהם למרות שאין מקום לאחסנם.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

מבקשה שהוכרעה בימים אלו על ידי בית המשפט העליון עולה שהמבקש שהוגדר פלוני בפסק הדין, נחקר בחשד שעשה עבירות בכלי טיס שברשותו: מטוס ומסוקים. המשיבה תפסה את כלי הטיס. בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת א' כתבי-ריבלין) קבע ביום 7.1.2019 כי יש חשד סביר שהמבקש עשה עבירות במסוקים, אך לא במטוס. מאחר שאין ברשות המשיבה מקום לאחסון כלי הטיס כך שלא ייגרם להם נזק, הורה בית המשפט להשיב לחזקת המשיב את כלי הטיס ואסר עליו להשתמש במסוקים. ביום 16.1.2019 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז–לוד (כב' השופט ח' טרסי) את ערעור המשיבה. צוין כי בשים לב לצורכי החקירה, הבקשה לתפיסת המסוקים מוצדקת. בית המשפט מצא כי קיימת עילה נוספת לתפיסה: הצורך במניעת עבירות, משום שהמשיב השתמש פעמים רבות בכלי הטיס בניגוד לחוק ויש חשש מובהק שימשיך בכך אם הם ישובו לרשותו. אשר לצורך בהבטחת המסוקים מפני נזק, נקבע כי בית משפט השלום נתן לו משקל רב מדי בשלב זה. בית המשפט המחוזי החליט להותיר את המסוקים – להבדיל מהמטוס – ברשות המשיבה, אולם אם היא לא תעביר אותם לאחסון במקום מקורה ונעול תוך 14 ימים, תקום למשיב עילה לבקש עיון חוזר בתפיסת המסוקים.


מכאן הבקשה שהוגשה לבית המשפט העליון. המבקש חולק על קיום צורך במניעת עבירות בעתיד ועל הקביעות שהוא פועל בניגוד לדין. הוא מוסיף כי אין למשיבה מקום מתאים לאחסון המסוקים, ולטענתו ספק אם יהיה בעתיד. המבקש עותר להשבת ההחלטה של בית משפט השלום על כנה. לצד בקשת הרשות לערור הגיש המבקש בקשה בהולה לעיכוב ביצוע.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה ובנספחיה, נמצא כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערור על החלטה בעניין תפיסת חפצים תינתן במקרים חריגים, המעלים שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (בש"פ 6951/13 הלוי נ' משטרת ישראל, מפלג הונאה ת"א, פסקה 6 (10.12.2013)). עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים אלה. בית המשפט המחוזי תמך את החלטתו בצורכי החקירה ולא רק בצורך במניעת עבירות בעתיד. אשר למקום האחסון, בית המשפט איזן בין זכויות המשיב לצורך בתפיסת המסוקים. התוצאה של האיזון היא שאלה של יישום הדין, ובכך אין עילה לתת רשות לערור (שם).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שלישי, 28 באוגוסט 2018

בית המשפט הפחית את שכרו של הבורר


בית המשפט הפחית את שכרו של הבורר
בית המשפט הפחית את שכרו של הבורר עו"ד זכי כמאל לאחר שהצדדים הגישו תביעה להפחתת פסק בורר.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


החלטת בית משפט בעניין שכרו של בורר – האם ניתן לערער עליה ברשות או בזכות? זו השאלה שהתעוררה בבקשות שבפני.

המערער שימש כבורר בהליכים שהתנהלו בין המשיבים. עם תום הליך הבוררות שילמו המשיבים למערער שכר טרחה בסך של 345,000 ש"ח בתוספת מע"מ. לאחר מכן, הגישו המשיבים 2-1 לבית המשפט המחוזי בקשה לפי סעיף 32 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן:חוק הבוררות) להפחתת שכר הבורר, אליה הצטרפו מאוחר יותר גם המשיבים 5-3. בפסק דינו מיום 15.3.2018 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה והורה למערער להשיב סך של 37,200 ש"ח בתוספת מע"מ הן למשיבים 2-1 והן למשיבים 5-3.

הערעור שבו בית המשפט העליון נדרש להכריע, נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והוגש ביום 15.4.2018. בית המשפט העליון הכריע בשתי בקשות מטעם המשיבים 2-1 והמשיבים 5-4 לסילוק הערעור על הסף. לטענתם, יש לדחות את הערעור על הסף שכן בהתאם להוראות סעיף 38 לחוק הבוררות פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור ברשות בלבד. 

המערער, מצדו, טוען כי סעיף 38 לחוק הבוררות נסב רק על "החלטות" של בית משפט בענייני בוררות ולא על "פסקי דין". לטענתו, משעה שבית המשפט המחוזי סיווג את החלטתו כפסק דין, פתוחה בפניו הדרך להגשת ערעור. לחילופין, מבקש המערער כי תינתן לו הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. המערער טוען כי יש צדק במתן הארכת מועד זו בהתחשב בכך שהוא הסתמך על אופן סיווג ההחלטה על-ידי בית המשפט המחוזי, ושהערעור הוגש בתוך המועדים להגשת בקשת רשות ערעור.  

סיווג ההליך – פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין שכרו של המערער ניתן מכוח סעיף 32 לחוק הבוררות, המקנה לבית המשפט סמכות להפחתת שכר בורר בתנאים המפורטים בו. סעיף 38 לחוק הבוררות קובע כי "החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור ברשות...". בית משפט זה נקט פרשנות מרחיבה בכל הנוגע לפרשנות של סעיף 38 לחוק הבוררות. בין השאר, וזה הרלוונטי לענייננו, נקבע כי הוראות סעיף 38 חלות הן על החלטה המכריעה באופן סופי בתובענה (היינו פסק דין) והן על החלטה אחרת (ראו: רע"א 2901/10 ווטאירפול הנדסה בע"מ נ'General Electric Company, פסקה 5 (7.6.2010)). בית המשפט הבהיר כי יש בכך משום סטייה מכללי הערעור הרגילים במשפט האזרחי, המבחינים בין פסק דין לבין "החלטה אחרת", אולם הבחנה זו נדרשת לצורך המגמה לחזק את מוסד הבוררות תוך הגבלת התערבותו של בית המשפט למינימום הנדרש (ראו: בש"א 7457/10 ש.י. מובילי מרחבים בע"מ נ' משואות יצחק - מושב שיתופי להתיישבות, פסקה 3 (1.11.2010)).

אם כן, המסקנה הנובעת מהאמור לעיל היא שדרך ההשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. המערער, כאמור, לא פעל כך. כעת נותר לבחון האם יש להיעתר לבקשתו להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

עו"ד נועם קוריס ושות'

בנוגע להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור –בית המשפט העליון החליט להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

בענייננו, ישנם שיקולים כבדי משקל שלא להיעתר לבקשה. כידוע, במקרים שבהם טוען המבקש לטעות שהובילה לאיחור בהגשת הליך, עליו להוכיח כי מדובר בטעות שאדם סביר היה יכול להיקלע אליה במישור האובייקטיבי (פרשנות החוק) או במישור הסובייקטיבי (מאמץ כנה למניעת הטעות) (ראו: בש"ם 6229/11 דון-יחיא נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה, פסקה 8 (10.10.2012)). בענייננו, קשה לומר שטעותו של המערער בפרשנות החוק היא "סבירה". בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז ניתן פסק-הדין המנחה בע"א 4886/11 גרוס נ' קידר, פ"ד נז(5) 933 (2003), ניתנו על-ידי בית משפט זה החלטות רבות בנושא פרשנותה של הוראת סעיף 38 לחוק הבוררות, ועל כן אין עוד ספק כי ההלכה בעניין תחולתו הרחבה של הוראת סעיף 38 הנ"ל היא בגדר דין מושרש וידוע, שבעלי הדין צריכים להנחות את עצמם לפיו (ראו למשל: ע"א 7739/11 קרמיטל אי.אל בע"מ נ' וילאר נכסים (1985) בע"מ (15.4.2012)). קל וחומר במקרה דנן, מצופה היה מהמערער – עורך דין המשמש כבורר – לוודא את המצב המשפטי טרם נקיטה בהליך ערעורי. מכל מקום, גם אם היה למערער ספק, הרי שראוי שהיה מגיש בקשת רשות ערעור ובצידה בקשה כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות המסורה לו בתקנות 410 או 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לכך מתווספים גם סיכוייו הלכאוריים הנמוכים של ההליך, נוכח ההלכה לפיה רשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט בענייני בוררות אינה ניתנת אלא במקרים חריגים בלבד (ראו, למשל: רע"א 7731/16 גור נ' ברעם (18.16.2016)).

יחד עם זאת, נתתי משקל לעובדה שהערעור הוגש בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור, באופן שלא פגע באינטרס ההסתמכות של המשיבים (ראו והשוו: ע"א 1190/10 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' גוב גיא בע"מ (15.6.2010)), ומשום כך אני סבורה כי האיזון בין מכלול השיקולים מביא לתוצאה לפיה יש להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, תוך חיוב המערער בהוצאות המשיבים.

אשר על כן, בית המשפט העליון הורה על מחיקתו של הערעור שהגיש הבורר. המערער יהיה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא עד ליום 2.9.2018, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים 2-1 בסך של 4,000 ש"ח והוצאות המשיבים 5-3 בסך של 4,000 ש"ח, ותוך הצגת אישור לבית המשפט על תשלום ההוצאות. יובהר כי תשלום ההוצאות יהווה תנאי להגשת בקשת רשות ערעור מטעם המערער.

ככל שתוגש בקשת רשות ערעור, בית המשפט העליון קבע שאת דבר ההחלטה על מחיקת הערעור יצויין בפתחה ותצורף לה כנספח.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום רביעי, 24 בינואר 2018

עו"ד נועם קוריס: בית המשפט העליון חייב בחמשת אלפים ₪ הוצאות משפט בגין אי המצאה כדין

עו"ד נועם קוריס: בית המשפט העליון חייב בחמשת אלפים ₪ הוצאות משפט בגין אי המצאה כדין
המערערים נדרשו להגיש תגובתם לבקשה שהגישו המשיבים למחיקת הערעור על הסף. הרקע להגשת הבקשה פורט בהחלטה מיום 14.8.2017, ובה נקבע כי על המערערים להתייחס בין היתר לטענת המשיבים בדבר אי המצאת כתבי בי-דין, אי קיום החלטות שיפוטיות, ולשאלת חיובם בהוצאות בגין התנהלותם הדיונית
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

           המערערים, באמצעות הגב' מירה חלה, הגישו שתי תגובות מטעמם. באחת נטען כי הודעת הערעור הומצאה למשיבים; ובשניה ציינו כי הגישו בקשה למתן צו קיום צוואה ובשל התנגדות שהגיש צד שלישי לא ניתן הוא בשלב זה. כן נטען כי המשיבים מטעים בטענותיהם שכן כתב התביעה (נראה כי הכוונה להודעת הערעור) הומצא למשיבים, והתבקש לקדם את שמיעת הערעור
           המדובר בתגובות חסרות ביותר, אשר נעדרת בהן התייחסות לנדרש בהחלטת בית המשפט העליון הנזכרת
           ראשית אין בתגובה כל התייחסות לאי קיום החלטות שיפוטיות על ידי המערערים (כמתואר בהחלטה מיום 14.8.2017)
           שנית, הטענה בדבר המצאת הודעת הערעור אינה מספקת, שכן טענת המשיבים היא כי המערערים לא המציאו לידיהם את מלוא הבקשות והתגובות שהגישו בערעור זה, ולכך אין כל התייחסות בתגובות. ואם לא די בכך, בבקשה נוספת שהגישו המשיבים טוענים הם כי גם התגובות לבקשת המחיקה לא הומצאו לידיהם, וכי את שתיהן נאלצו הם לצלם עצמאית מתיק בית המשפט
           שלישית, את הבקשה לקדם את ההליך לא ניתן לקבל כל עוד חלופי המערערים אינם מוסדרים במלואם. עוד יצוין כי הנטען לעניין הליך הבקשה למתן צו קיום צוואה נטען ללא פירוט וללא אסמכתאות, ואילו המשיבים ציינו כי בירור שערכו העלה כי ההתנגדות לקיום הצוואה הוגשה על ידי עורכת הדין מרים זפט, הנאמנת לנכסיו של  מר יצחק חלה (החתום על התצהיר המצורף להודעת הערעור ועל כתבי טענות שהוגשו בהליך זה).
           הנה כי כן, התגובה שהוגשה אינה מספקת הסברים לנדרש ובוודאי שאין בה כדי להוביל לקידומו של ההליך. בנסיבות אלו ובהתחשב גם באמור בהחלטתי מיום 14.8.2017 ומהתנהלות המערערים העולה מהחומר האמור החליט בית המשפט העליון
            כי המערערים ימציאו עותק של כל כתבי בי-הדין שהגישו לבית המשפט במסגרת ההליך שבכותרת לידי המשיבים, ויגישו אסמכתא על ההמצאה עד ליום 16.11.2017
           וכן כי המערערים יגישו הודעה מפורטת, המגובה באסמכתאות, לעניין ההליך המתנהל בקשר עם הבקשה למתן צו קיום צוואה, אף זאת עד ליום 16.11.2017. כן מתבקשת התייחסותה-עדכונה של עורכת הדין מרים זפט לעניין זה, עד לאותו מועד
           בית המשפט העליון קבע עוד, כי הגב' מירה חלה, אשר לטענת המערערים היא היורשת הבלעדית והיא החתומה על שתי התגובות שהוגשו בהמשך להחלטה מיום 14.8.2017, תישא בהוצאות המשיבים, אשר הגישו מספר בקשות בשל התנהלותם הדיונית המוקשית של המערערים, בסך של 5,000 ש"ח
  
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.


יום רביעי, 20 בדצמבר 2017

עו"ד נועם קוריס: 2000 מקרים דומים בפני שופטים שונים, האם הפסיקות יהיו זהות ?

עו"ד נועם קוריס: 2000 מקרים דומים בפני שופטים שונים, האם הפסיקות יהיו זהות ?

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי עוסקת באיחוד תובענות דומות המתנהלות בפני בתי משפט שונים.
לאחרונה בית המשפט העליון עשה שימוש באותה תקנה 7 ואיחד כ 2,000 הליכים שונים.

החלטת בית המשפט העליון מדברת על כ 2,000 תיקי בית משפט שונים נפתחו על ידי כ- 2,000 יוצאי עיראק לאחר שעררים שהגישו כנפגעי ה"פרהוד" נדחו, בנוגע להחלטת הרשות לזכויות ניצולי שואה לדחות את תביעותיהם להכרה בזכאותם לקבלת תגמולים מכוח חוק נכי רדיפות הנאצים.

אחד מבאי כוח המשיבים שהתנגד לאיחוד הדיון טען שפסקי הדין שניתנו על ידי ועדות הערר עוסקים אמנם בשאלה אחת והגיעו לתוצאה זהה, אולם הם נשענים על מערכת ראיות שונה והמסקנות ההיסטוריות המובאות בהם שונות לחלוטין. עוד הוא טען, כי בבקשה לאיחוד הדיון מנסה הרשות לדחות את שמיעת הערעורים, וציין כי המשיבים כולם קשישים הממתינים להחלטה בעניינם שנים ארוכות. בא כוח המשיבים הוסיף וטוען כי קיום הדיון בחיפה יפגע בנגישותם לבית המשפט של מי מהמשיבים שהגיש ערר בבאר-שבע ויקשה עליהם להגיע לדיונים בעניינם.
 בית המשפט העליון החליט, כי איחוד הדיון בערעורים שלפניו יהיה נכון לאור זהות העובדות והעילות העומדות בבסיס הערעורים, ובשים לב לשלבים המוקדמים בהם נמצאים ההליכים.
בית המשפט קיבל את גם טענת הרשות לכך שאיחוד הדיון יביא לייעול הדיון, לחיסכון במשאבים וימנע סיכון למתן החלטות סותרות.

היות ועסיקנן בהליך ערעורי בשאלה עקרונית, נראה כי משקלו של השיקול בדבר מניעת הכרעות סותרות אף גדל. כמו כן, ככל שקיים שוני בראיות שהוצגו בפני ועדות הערר השונות, מן הראוי כי הכרעה בשאלה העקרונית תעשה כאשר התשתית הראייתית כולה פרושה בפני ערכאת הערעור. בנוסף, כטענת המבקשת, נוכח השאלה העקרונית העומדת בפני ערכאות הערעור, סביר להניח שהמשיבים עצמם לא ידרשו לבוא ולהעיד באופן פרטני בפני בית המשפט, כך שהפגיעה בהם כתוצאה מאיחוד הדיון אינה צפויה להיות משמעותית. מסיבה זו, אף לא נראה כי איחוד הדיון יביא לסרבולו או יעכב את התנהלותו. לכך יש להוסיף, שהבקשה הוגשה עוד בטרם החלו ההליכים להתברר לגופם בפני ערכאות הערעור. לאור כל אלו נקבע בית המשפט המחוזי בחיפה יפעל לקיום הדיון בכל המקרים יחדיו, בהקדם ועל מנת להקטין ככל האפשר את הפגיעה במשיבים, שעניינם נדון זה שנים רבות.
  
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.


יום חמישי, 13 ביולי 2017

עו"ד נועם קוריס כותב על פייסבוק, עמותת לתת תקווה ודונלד טראמפ

עו"ד נועם קוריס מודיע על מחילת חובות לניצולי שואה

עו"ד נועם קוריס – על מדונה ועל הסרת תוצאות מגוגל

עו"ד נועם קוריס - תודה לעמותת לתת תקווה

עו"ד נועם קוריס – על בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, פייק ניוז, שיימיניג, ועל טרור ברשת

עו"ד נועם קוריס - עובד בחברת החשמל הטריד מינית

  • עו"ד נועם קוריס
    1. עלינו באינטרנט:

      נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

      נ. קוריס ושות' - האיגוד הישראלי לשחמט