מתי הודעות פרסומת בפייסבוק יהיו אסורות על פי חוק מדינת ישראל/
תופעת הספאם והניצול לרעה בפייסבוק
האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק העלתה שיח ציבורי מעניין על סמכויות מדינת ישראל לחוקק ולאכוף את האסור והמותר בנעשה ברשת האינטרנט, בשטחי ריבונותה.
תקדימי האכיפה האזרחית העלו בשיח הציבורי באינטרנט שאלות על מערכת היחסים הרצויה בין ס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח -2008, שחוקק בישראל ונכנס לתוקפו ביום 01.12.2008. לבין הוראות אתרי אינטרנט, דוגמת הפייסבוק שבבעלותו של מר מארק צוקרברג.
כך למשל, עלתה באמצעי התקשורת טענה לפיה הצטרפות לרשת הפייסבוק עצמה, מאפשרת מבחינה משפטית, לכל 500,000,000 הגולשים בה לשלוח ללא הבחנה וללא הגבלה לכל גולש אחר היישר אל תיבת הדואר, של כל שאר הגולשים, פרסומיים ללא פיקוח, ככל העולה על דעתו ובין היתר לרכישת כל מוצר או שירות, תוך ויתור על הכללים שנקבעו בנושא, בישראל.
לפי אותה השיטה, אין למעשה משמעות לחקיקה הישראלית האוסרת פרסומי תועבה, הסתה, הימורים, זכויות יוצרים או לשון הרע, ככל שבעלי רשת חברתית דוגמת צוקרברג יחליט (באופן תיאורטי) לפרסמם או לפעול בניגוד אליהם, באמצעות כל תיבות הדואר האלקטרוני ברשת.
אומנם, ס' 30(א) לעיל טרם נדון בישראל בערכאות הקובעות תקדימים, אך בית המשפט כבר קבע, כי אדם רשאי להצטרף לקבוצה ובכל זאת לעמוד על כך שלא יקבל ממנה דברי פרסומת ולמשל בתק 36975/10 גיא מור נ' אוניברסיטת תל אביב (תביעות קטנות - תל-אביב-יפו, רונן אילן).
פסיקה זו גם קובעת למעשה, ששולח ההודעה אינו חייב להיות גוף מסחרי ודי בכך שההודעה עצמה הנה בעלת אופי מסחרי.
לא מיותר לציין גם, שחוזה הפייסבוק האחיד לא יכול להוות חוזה מחייב, שכן ממילא לא עבר את מבחני הפיקוח וההגנה על הציבור בישראל, כפי שמחייב חוק החוזים האחידים.
האינטרס הציבורי בישראל
איגוד האינטרנט בישראל, כמו גם עורכי דין ומומחים, גורסים שבתי המשפט ימשיכו במגמה שהחלה לאכיפת איסור משלוח דואר הזבל, ויקבעו שגם במסגרת האינטרנט בכלל לרבות ברשת הפייסבוק, יש לשמור על המסגרת הנורמטיבית של החוק ועל דרישת פעולת הסכמה אקטיבית (OPT-IN), שאינה מתמלאת למשל ברשימות התפוצה הרחבות בפייסבוק במסגרת קבוצות מסוג "אירוע" או "EVENT" אליהן יכול המפרסם או כל צד שלישי, לצרף כל גולש ללא ידיעתו ובוודאי שללא הסכמתו, כך שמבחינה טכנית יוכל כל מנהל בקבוצה לשלוח מיליוני הצעות רכישה טורדניות לכל מי שצורף לרשימת התפוצה, בניגוד לרצון ציבור הנמענים ובניגוד להכרעת הכנסת בנושא, כפי שבאה לידי ביטוי בחקיקה הישראלית. לדעתנו, אין הוראות הפייסבוק יכולות לגבור על האינטרס הציבורי הפרטיקולארי של מדינת ישראל ואין בהוראות הפייסבוק בכדי לאפשר לשלוח הודעות פרסומיות או כל הודעה אחרת הנוגדות את החוק הישראלי.
ראינו, שבלוגרים רבים, כמו גם עורכי דין מתחום האינטרנט אוחזים בדעות דומות ביחס לצורך בחסימת הספאמרים ברשתות החברתיות והשימוש שנעשה לרעה בהפצת ספאמים והפרעות אחרות ברשתות החברתיות.
אפילו הצטרפות אקטיבית לקבוצה שהוקמה בפייסבוק לקידום מכירות של מוצר או שירות מסוימים אינם מהווים הסכמה גורפת לקבל דברי פרסומת אחרים מאותה הקבוצה וספק אם הצטרפות לקבוצת תמיכת סטודנטים בעובדות ניקיון, תוכל להוות הסכמה לעניין החוק, לקבלת חומר פרסומי והצעה לרכישת מוצרי אלקטרוניקה או השתתפות בסדנא בתשלום, מאת מי מבעלי העניין שבין מקימי הקבוצה, או בצורה דקדקנית יותר כפי שהגדיר עו"ד יהונתן קלינגר, האם הסכמה להצטרף לקבוצה תוכל להיחשב כהסכמה למשלוח דברי דואר, בכל מקרה?
כך פורסם גם, כי רשת הפייסבוק אפשרה לקבוצה שהציגה עצמה כקבוצה למען החזרת גלעד שליט, לשלוח דברי פרסומת לרכישת מוצרי בריאות ותרופות מפוקפקות, לדעתנו, בניגוד להוראות החוק ובניגוד למדיניות הרצויה במדינת ישראל.
לשון חוק התקשורת
תהליך החקיקה של תיקון 40 לחוק התקשורת החל מספר שנים לפני הקמת הפייסבוק וכניסת הרשתות החברתיות.
יחד עם זאת, לשון החוק נראית כצופת פני עתיד, כאשר הודעה אלקטרונית הוגדרה כבר אז, לא רק כהודעה שנשלחה באמצעות המייל הרגיל, אלא כ"מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט".
ובנוסח המלא של הגדרת ס' 30(א)(א) לעניינו:
"הודעה אלקטרונית" – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
המחוקק בהגדרתו כלל "כל מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט", כך שלשון החוק מלמדת על כוונתו של המחוקק לאכוף את חוק התקשורת, גם ברשתות חברתיות בהן ניתן לשלוח מסרי בזק מקודדים המועברים ברשת האינטרנט וניתנים לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת.
פרסומים חברתיים ושלא למטרות רווח
נהלי רשת הפייסבוק שהוגדרה מלכתחילה כרשת חברתית ולא כרשת מסחרית מתיישבים בכפיפה אחת לדעתנו עם החקיקה הישראלית בכל הקשור לעניין הפרטני של משלוח הודעות אפילו פרסומיות, לקידום מטרות חברתיות בעלות חשיבות ציבורית, שאינן מטרות רווח.
החוק הישראלי מאפשר (ואולי אף מעודד), משלוח הודעות שאינן בעלות אופי מסחרי ושכל תכליתן הנן פעילות חברתית וציבורית. אומנם, בית המשפט המחוזי בתל אביב דן זה שנתיים וטרם הכריע בתביעה שהגיש מר רן כיבודי נגד מפלגת הליכוד על כך שמפלגת הליכוד ניסתה לכאורה לגייס כספים באמצעות דואר אלקטרוני המוני ולציבור נמענים בלתי מבוקר, אך לדעתנו במקרים בהם מבקשת תנועה ללא מטרות רווח לעדכן על פעילותה או לקדם מטרה או פעולה התנדבותית אחרת באמצעות הודעות אלקטרוניות לא ימנע חוק התקשורת הפצת הודעות מסוג זה.
