בס"ד
הרמת המסך ואחריות אישית
עו"ד נועם
קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם
קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם
קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס בבלוגר
עו"ד נועם קוריס בלינקדין
עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר
סקירת הדילמה המשפטית בה מצוי מנהל
חברה המצויה במשבר, שעה שהחלטה שלו עלולה לחייבו באופן אישי מחמת טענת "הרמת
המסך" ו/או הטלת אחריות אישית.
.
סעיף Bring Along חובת ההצטרפות - מכירת חברה בהיעדר הסכמה של כל בעלי מניותיה
נכתב על ידי <a href="https://www.articles.co.il/author/291">דר' אריה ליבוביץ'</a>
סעיף Bring Along, הידוע גם כ- Drag Along או "חובת ההצטרפות", הנפוץ במסגרת מסמכי התאגדות של חברות פרטיות, מטרתו לאפשר מכירה מלאה של חברה מבלי לקבל את הסכמת כל בעלי מניותיה. כאשר אחוז מסוים של בעלי מניות ו/או הדירקטוריוןמאשרים עסקת מכירה מלאה של חברה, הסעיף יאפשר להם לכפות על יתר בעלי המניות להסכים למכור אף הם את אחזקותיהם בחברה.
הסעיף הסטנדרטי קובע כי כאשר מחזיקי אחוז סף מסויםמן המניות, בדרך כלל בין 70% ל - 80% (להלן: "שיעור הסף"), מעוניינים למכור את חלקם לרוכש פוטנציאלי, הם יהיו רשאים להגיש הודעה ליתר בעלי המניות, המחייבת את האחרונים למכור את כל אחזקותיהם לאותו הרוכש באותם התנאים של בעלי מניות הרוב. לעיתים, המבחן לפיו יופעל הסעיף הוא מעט יותר מורכב מהמתואר לעיל, ועשוי, לדוגמא, להוסיף כי לשם הפעלת הסעיף יהיה צורך גם בהסכמת רוב בעלי סוג מסוים של מניות.
לשם יעילותו, על הסעיף לפרט הליך ברור של העברת מניותיו של מיעוט המסרב לציית להודעת המכירה של הרוב. בדרך כלל תינתן לדירקטור של החברה הסמכות לבצע העברת מניות בשם בעל מניות סרבן, והתמורה לעסקה תופקד בנאמנות עד אשר ימסור הסרבן את תעודת המניות שברשותו לדירקטוריון. עוד יכלול הסעיף הוראות באשר לאופן מסירת ההודעה לבעלי מניות המיעוט, השלמת המכירה ודרכים להערכה וחלוקה של תמורת המכירה שאיננהבכסף.
התרחיש הקלאסי להחלת הסעיף הוא מקרה בו רוכש פוטנציאלי של החברה עשוי להתנות את רכישת החברה באפשרות לרכוש 100% ממניותיה, ובמקרה שכזה תהיה לבעלי מניות המיעוט היכולת לחבל במכירה כולה על ידי סירוב למכור את מניותיהם שלהם, תופעה הנקראת "סחטנות המיעוט".
בחברה ציבורית
סעיפים 336-340 לחוק החברות, תשנ"ט-1999(להלן: "חוק החברות") מטרתם, בין היתר,היא למנוע מצבים של סחטנות המיעוט כמתואר לעיל. החוק קובע כי אסורה רכישת מניות (או סוג של מניות) של חברה ציבורית אשר כתוצאה ממנה תהיה לרוכש החזקה של למעלה מ - 90% ממניות החברה, אלא בדרך של הצעת רכש לכלל המניות (או לסוג המניות). אם ההצעה מתקבלת באופן ששיעור הניצעים שלא נענו לה קטן מ - 5% מהון המניות, תתקבל ההצעה והמיעוט ייאלץ למכור את מניותיו במחיר שהוצע בצורה כפויה. באם נענים להצעה פחות מ - 95% מבעלי המניות, יאסר על הרוכש לרכוש מניות אשר יעניקו לו החזקה של למעלה מ - 90% מהמניות. מנגנון זה אף מאפשר לבית המשפט, לבקשת בעלי מניות המיעוט, לקבוע כי התמורה שנתקבלה עבור הרכישה הכפויה (באם התרחשה) לא הייתה הוגנת, ולהטיל על הרוכש תשלום התמורה ההוגנת אשר תקבע על ידי בית המשפט.
בחברה פרטית
סעיפים 341-342 לחוק החברות קובעים מנגנון דומה המאפשר מכירה כפויה של מניות, אותו ניתן להפעיל באם קיים רוב של 80% מבעלי המניות אשר הסכימו, תוך חודשיים מקבלת הצעת הרכש, למכור את מניותיהם, או רוב של 90% מבעלי המניות באם מדובר בחברה שהתאגדה לפני תחילתו של חוק החברות. בחברה פרטית, החוק אף מאפשר לקבוע שיעור סף שונה מהקבוע בו במסגרת תקנון החברה.
ככל שמדובר בהצעת רכש בחברה פרטית, משך הזמן הארוך הקבוע בחוק והעובדה כי המנגנון הקבוע בחוק מובל על ידי הרוכש ובאמצעותו, מעודדות אי הסתמכות עליו, והחלת סעיף Bring Along, אשר היתרון המרכזי הגלום בו הוא כי הוא מובל על ידי רוב בעלי המניות, וכך מצריך פחות פעולות מצד הרוכש ומציע ודאות גדולה יותר באשר לאפשרות רכישת מלוא מניות החברה.
בנוסף להתמודדות עם תופעת סחטנות המיעוט, יש בידי הסעיף לסייע לפתור מצבים של קשיים אדמיניסטרטיביים, מקום בו אין באפשרות חלק מבעלי המניות לחתום על טופס העברת מניות עקב, בין היתר, פטירתם, היותם חולים, הימצאותם מחוץ למדינה או אי יכולתם לחתום על טופס העברת המניות בפרק הזמן הדרוש.
החלת סעיףBring Along היאאטרקטיבית למשקיעים בחברה ולמייסדיהכאחד, מהסיבה כי הסעיף מאפשר להם להסיר חסמים אפשריים בפני הצעת רכש טובה. אולם, הגדרת "הצעת רכש טובה" עשויה להשתנות באופן דרסטי בין המשקיעים בחברהלבין מייסדיה. לדוגמא, חוסר הסכמה יכול להתעורר מקום בו החברה נמצאת בקשיים כלכליים והמשקיעים אינם מעוניינים לתמוך בה יותר, בעוד שמייסדיה מתנגדים למכירת החברה במחיר הנתפס בעיניהם כנמוך מדי. על כן, בניסוח סעיףBring Along, ינסו המשקיעים מחד והמייסדים מנגד, להציב את שיעור הסף ברמה אשר תמנע את האפשרות שייגררו למכירה בניגוד לרצונם.
למרות האפשרות כי המשא ומתן על קביעת שיעור הסף של החלת הסעיף יהווה מכשול במערכת היחסים שבין מייסדי החברה ומשקיעיה, סעיף Bring Along, באם מנוסח כראוי, עשוי לשמש כלי יעיל ביותר בהתמודדות עם מצבים של סחטנות המיעוט ובפתירת קשיים אדמיניסטרטיביים בניהול חברה פרטית.
?
?
*נכתב בסיוע עו"ד עידן חוברס ממשרדנו
עוסק במיסוי בינלאומי, מיסוי נאמנויות, מיסוי מקרקעין, מע"מ, ירושת וצוואות- לרבות הלבנת הון, מיסוי יהלומנים, מיסוי ענף ההי-טק, רילוקיישן( relocation) ועוד. מחבר הספרים: "אמנות מס- 111 טבלאות השוואה"; אנציקלופדיית אמנות מס כרך ב'; "נאמנויות ומיסוי נאמנויות"; '"חוק מס הבולים"; סדרת ספרי מס ערך מוסף (כרכים א'-ד'); בעל מדור קבוע: לתכנוני מס בירחון "ידע למידע". ובעיתון "ליצואן" של מכון היצוא הישראלי, מחברם של עשרות פרסומים בירחונים מקצועיים; מרצה בלשכות עורכי הדין, רואי החשבון ומכון היצוא הישראלי. מ"מ יו"ר ועדת המיסים וסגן יו"ר ועדת הנאמנויות בלשכת עוה"ד בת"א. ליצירת קשר- טל: 077-7051717; Email: office@atax.co.il , מקור המאמר באתר המשרד- www.atax.co.il
מקור המאמר:<a href='http://www.articles.co.il/article.php?id=152546'> articles.co.il</a>
סעיף Bring Along חובת ההצטרפות - מכירת חברה בהיעדר הסכמה של כל בעלי מניותיה
נכתב על ידי <a href="https://www.articles.co.il/author/291">דר' אריה ליבוביץ'</a>
סעיף Bring Along, הידוע גם כ- Drag Along או "חובת ההצטרפות", הנפוץ במסגרת מסמכי התאגדות של חברות פרטיות, מטרתו לאפשר מכירה מלאה של חברה מבלי לקבל את הסכמת כל בעלי מניותיה. כאשר אחוז מסוים של בעלי מניות ו/או הדירקטוריוןמאשרים עסקת מכירה מלאה של חברה, הסעיף יאפשר להם לכפות על יתר בעלי המניות להסכים למכור אף הם את אחזקותיהם בחברה.
הסעיף הסטנדרטי קובע כי כאשר מחזיקי אחוז סף מסויםמן המניות, בדרך כלל בין 70% ל - 80% (להלן: "שיעור הסף"), מעוניינים למכור את חלקם לרוכש פוטנציאלי, הם יהיו רשאים להגיש הודעה ליתר בעלי המניות, המחייבת את האחרונים למכור את כל אחזקותיהם לאותו הרוכש באותם התנאים של בעלי מניות הרוב. לעיתים, המבחן לפיו יופעל הסעיף הוא מעט יותר מורכב מהמתואר לעיל, ועשוי, לדוגמא, להוסיף כי לשם הפעלת הסעיף יהיה צורך גם בהסכמת רוב בעלי סוג מסוים של מניות.
לשם יעילותו, על הסעיף לפרט הליך ברור של העברת מניותיו של מיעוט המסרב לציית להודעת המכירה של הרוב. בדרך כלל תינתן לדירקטור של החברה הסמכות לבצע העברת מניות בשם בעל מניות סרבן, והתמורה לעסקה תופקד בנאמנות עד אשר ימסור הסרבן את תעודת המניות שברשותו לדירקטוריון. עוד יכלול הסעיף הוראות באשר לאופן מסירת ההודעה לבעלי מניות המיעוט, השלמת המכירה ודרכים להערכה וחלוקה של תמורת המכירה שאיננהבכסף.
התרחיש הקלאסי להחלת הסעיף הוא מקרה בו רוכש פוטנציאלי של החברה עשוי להתנות את רכישת החברה באפשרות לרכוש 100% ממניותיה, ובמקרה שכזה תהיה לבעלי מניות המיעוט היכולת לחבל במכירה כולה על ידי סירוב למכור את מניותיהם שלהם, תופעה הנקראת "סחטנות המיעוט".
בחברה ציבורית
סעיפים 336-340 לחוק החברות, תשנ"ט-1999(להלן: "חוק החברות") מטרתם, בין היתר,היא למנוע מצבים של סחטנות המיעוט כמתואר לעיל. החוק קובע כי אסורה רכישת מניות (או סוג של מניות) של חברה ציבורית אשר כתוצאה ממנה תהיה לרוכש החזקה של למעלה מ - 90% ממניות החברה, אלא בדרך של הצעת רכש לכלל המניות (או לסוג המניות). אם ההצעה מתקבלת באופן ששיעור הניצעים שלא נענו לה קטן מ - 5% מהון המניות, תתקבל ההצעה והמיעוט ייאלץ למכור את מניותיו במחיר שהוצע בצורה כפויה. באם נענים להצעה פחות מ - 95% מבעלי המניות, יאסר על הרוכש לרכוש מניות אשר יעניקו לו החזקה של למעלה מ - 90% מהמניות. מנגנון זה אף מאפשר לבית המשפט, לבקשת בעלי מניות המיעוט, לקבוע כי התמורה שנתקבלה עבור הרכישה הכפויה (באם התרחשה) לא הייתה הוגנת, ולהטיל על הרוכש תשלום התמורה ההוגנת אשר תקבע על ידי בית המשפט.
בחברה פרטית
סעיפים 341-342 לחוק החברות קובעים מנגנון דומה המאפשר מכירה כפויה של מניות, אותו ניתן להפעיל באם קיים רוב של 80% מבעלי המניות אשר הסכימו, תוך חודשיים מקבלת הצעת הרכש, למכור את מניותיהם, או רוב של 90% מבעלי המניות באם מדובר בחברה שהתאגדה לפני תחילתו של חוק החברות. בחברה פרטית, החוק אף מאפשר לקבוע שיעור סף שונה מהקבוע בו במסגרת תקנון החברה.
ככל שמדובר בהצעת רכש בחברה פרטית, משך הזמן הארוך הקבוע בחוק והעובדה כי המנגנון הקבוע בחוק מובל על ידי הרוכש ובאמצעותו, מעודדות אי הסתמכות עליו, והחלת סעיף Bring Along, אשר היתרון המרכזי הגלום בו הוא כי הוא מובל על ידי רוב בעלי המניות, וכך מצריך פחות פעולות מצד הרוכש ומציע ודאות גדולה יותר באשר לאפשרות רכישת מלוא מניות החברה.
בנוסף להתמודדות עם תופעת סחטנות המיעוט, יש בידי הסעיף לסייע לפתור מצבים של קשיים אדמיניסטרטיביים, מקום בו אין באפשרות חלק מבעלי המניות לחתום על טופס העברת מניות עקב, בין היתר, פטירתם, היותם חולים, הימצאותם מחוץ למדינה או אי יכולתם לחתום על טופס העברת המניות בפרק הזמן הדרוש.
החלת סעיףBring Along היאאטרקטיבית למשקיעים בחברה ולמייסדיהכאחד, מהסיבה כי הסעיף מאפשר להם להסיר חסמים אפשריים בפני הצעת רכש טובה. אולם, הגדרת "הצעת רכש טובה" עשויה להשתנות באופן דרסטי בין המשקיעים בחברהלבין מייסדיה. לדוגמא, חוסר הסכמה יכול להתעורר מקום בו החברה נמצאת בקשיים כלכליים והמשקיעים אינם מעוניינים לתמוך בה יותר, בעוד שמייסדיה מתנגדים למכירת החברה במחיר הנתפס בעיניהם כנמוך מדי. על כן, בניסוח סעיףBring Along, ינסו המשקיעים מחד והמייסדים מנגד, להציב את שיעור הסף ברמה אשר תמנע את האפשרות שייגררו למכירה בניגוד לרצונם.
למרות האפשרות כי המשא ומתן על קביעת שיעור הסף של החלת הסעיף יהווה מכשול במערכת היחסים שבין מייסדי החברה ומשקיעיה, סעיף Bring Along, באם מנוסח כראוי, עשוי לשמש כלי יעיל ביותר בהתמודדות עם מצבים של סחטנות המיעוט ובפתירת קשיים אדמיניסטרטיביים בניהול חברה פרטית.
?
?
*נכתב בסיוע עו"ד עידן חוברס ממשרדנו
עוסק במיסוי בינלאומי, מיסוי נאמנויות, מיסוי מקרקעין, מע"מ, ירושת וצוואות- לרבות הלבנת הון, מיסוי יהלומנים, מיסוי ענף ההי-טק, רילוקיישן( relocation) ועוד. מחבר הספרים: "אמנות מס- 111 טבלאות השוואה"; אנציקלופדיית אמנות מס כרך ב'; "נאמנויות ומיסוי נאמנויות"; '"חוק מס הבולים"; סדרת ספרי מס ערך מוסף (כרכים א'-ד'); בעל מדור קבוע: לתכנוני מס בירחון "ידע למידע". ובעיתון "ליצואן" של מכון היצוא הישראלי, מחברם של עשרות פרסומים בירחונים מקצועיים; מרצה בלשכות עורכי הדין, רואי החשבון ומכון היצוא הישראלי. מ"מ יו"ר ועדת המיסים וסגן יו"ר ועדת הנאמנויות בלשכת עוה"ד בת"א. ליצירת קשר- טל: 077-7051717; Email: office@atax.co.il , מקור המאמר באתר המשרד- www.atax.co.il
מקור המאמר:<a href='http://www.articles.co.il/article.php?id=152546'> articles.co.il</a>
האמור
אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי
אודות
משרד עו"ד נועם קוריס ושות'
·
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:
נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם
קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם
קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם
קוריס, נועם
קוריס, נועם
קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה